ברור שאני לא מחדשת כלום, המוסד לביטוח לאומי הוא אוטונומיה ש(לכאורה) מתעלמת אפילו מהשר האחראי עליה, אז מי אני, אזרחית קטנה שאתלונן. ובכל זאת. כי אנה אוליך את הקריזה.

ביקרתי השבוע בסניף ביטוח לאומי בבאר שבע. נתחיל בזה שאין אף קו אוטובוס נורמלי שמגיע לשם. טוב יש את קו 14 שמגיע פעם בשעה, בסדר. אני לא אחכה שעה בגלל הליכה של 20 דקות מהתחנה המרכזית, אבל הנכה שצריך את ביטוח לאומי יעשה זאת. ואין מעבר חצייה מהאוטובוס לבניין ביטוח לאומי. כביש חצי מהיר, 70 קמ"ש, אין מעבר חצייה. העיריה יודעת בעצם, אפילו לא צריך טלפון. הם טובים בטקסים. שירות? הצחקתם אותם.

תגידו מה לביטוח לאומי ולזה?
אני רואה את הביטוח הלאומי אחראי לכך שמי שמגיע אליו יוכל לעשות זאת בבטחה. ובתחבורה ציבורית שמגיעה בתדירות סבירה. זה המינימום שהוא יכול לעשות. זה סניף שמשרת פאקינג מאה שמונים וחמישה אלף איש.

אני מניחה שמנהל סניף ב"ש, שמואל סעדון, בטח חבר מרכז הליכוד או משהו, יכול לסדר את זה תוך 4 שיחות טלפון. אבל הוא אפילו לא רואה את זה כי הוא מגיע ברכב שמספקת לו המדינה (על חשבון המבוטחים שלו) וחונה בחניה השמורה לעובדים. למה שידע מה קורה עם מי שמגיע באוטובוס?

אז הייתי צריכה את מחלקת גביה. בירור באתר בט"ל העלה שהמחלקה פועלת אחה"צ (בין 3 ל-5) בימים ב' וד'.

יופי, נסעתי, הלכתי ברגל מלא בחום הנורא, ואפילו מעבר חציה לא היה מהכיוון שממנו הגעתי. לא נורא. נכנסתי. לקחתי מספר מעמדה ממוחשבת והמתנתי בתור.

תור הממתינים הוא שלוש שורות של כסאות מול כמה דלפקים פתוחים שמהם אפשר לשמוע את כל צרותיהם של הנזקקים למוסד. ד"ע עשה הסדר חובות אבל עדיין עומד נגדו עיקול, זאת שאחריו היא גרושה מובטלת, וכך הלאה והלאה. פרטיות? הצחקתם את הפלאפלים של סעדון. כן, הוא סא"ל במיל'. ידידי יוס קורא לכאלה שהונחתו מלמעלה דגנרלים. תבואו מחר בבוקר.

אז המתנתי. ושמעתי את כל מה שנאמר בין הפקידות למבקשי השירות. אנחנו. האזרחים. אלה שמממנים את הפקידות ואת סעדון. כל, כל! אלה שלפניי הוזמנו לסור לביטוח הלאומי למחרת בבוקר. כי מחלקת הגבייה לא מנפיקה אישורים אחה"צ. ולא בודקת הסדרים אחה"צ. ולא שום דבר מהשירותים שהאנשים נזקקו להם אחרי שחיכו בתור לפחות חצי שעה.

תיארתי לי שגם את השירות שאני זקוקה לו מהמחלקה לא ייתנו לי. כמובן שצדקתי. אמרתי לגיברת הפקידה – למה לא כתוב על זה כלום באתר האינטרנט? היא רק הנידה בראשה ואמרה שככה זה.
האם תוכלי לבקש שיציינו זאת?
היא אמרה ש"תעביר את זה למעלה".

מה שמך, שאלתי. היא אמרה לי את שמה. גל קציר. שם כל כך יפה לאישה כל כך עייפה.
גל, אמרתי. אני יכולה לסמוך עלייך שתעבירי את זה הלאה?
האמת, אמרה לי, עדיף שאת תעשי את זה, זה יהיה יותר אפקטיבי.

 אז הנה כמה שאלות לסעדון ושות':
מה עושות שלוש פקידות (ושני שומרים) במחלקת הגבייה אחה"צ אם אינן מוסמכות לתת אף שירות כמעט, מלבד הסדרי חוב?
למה זה לא מצוין באתר האינטרנט? למה לא על המסך שבו לוקחים מספר? למה אני צריכה לגלות את זה רק אחרי חצי שעה של המתנה בתור שבה שמעתי על כרחי את בעיותיהם של כל אלה שהיו לפניי בתור?

למה אלה שכן מוסמכים לתת שירות כזה לא עובדים אחה"צ?

למה אתה או מנהל המחלקה לא עובדים אחה"צ בעוד רוב אזרחי ישראל נדרשים לעשות זאת ובכסף שלהם הם מממנים אותך, את הרכב שלך שחונה בביטוח הלאומי (או ליד בית קפה אם מדובר בשעות אחה"צ), את הפקידות ששולחות את כולם לבוא מחר בבוקר, את המזגן שמקרר את המקום עבור אנשים שממתינים זמן רב רק כדי לא לקבל שירות? (ועוד ועוד.)

למה מישהו שזקוק לבירור פשוט על הסדר חוב או לטופס שמונפק בשניה וחצי, שוודאי נדרש לעבודתו בבוקר, צריך לבזבז את הבוקר אצלכם? זה לא אתם שאמורים לשרת אותנו?

למה אין שום פרטיות למבוטחים שזקוקים לשירות שלכם?

למה אי אפשר להגיע אליכם בתחבורה ציבורית בבטחה ובתדירות סבירה?

ואל תגיד לי שהמבנה זמני או משהו, הוא שם כבר כמה שנים. כמה שנים זה מספיק זמן לארגן מעבר חציה, ואוטובוס, ופרטיות למבוטחים, ועוד שורת טקסט באתר האינטרנט.

ועוד אחת לסיום – מה אתה וכל שאר העובדים שלא עובדים עושים בין השעות 15:00-17:00 בימי קבלת קהל?

ואל תגיד לי שאתם בבק-אופיס, אין שם איש, בדקתי.

יש מצב שבשבוע הבא אתה לוקח אותי טרמפ לים?


מתוך האתר שלהם:
"המוסד לביטוח לאומי פועל לצמצום הפערים הכלכליים בישראל ומטרתו העיקרית היא להבטיח קיום בסיסי לאוכלוסיות הנזקקות. " 

שנאמר – פחכחכחכככככךךךךך.